סלקום ישראל בע"מ נ' גבאי

פסק דין

1.התובעת הגישה תביעה כספית בגין חוב נטען בסך של 8,529.00 ₪ עבור יתרת תשלום בגין ציוד, שיחות והחזר שווי הטבה.

2. אין חולק כי הנתבע הינו לקוח של התובעת חברת סלקום ישראל בע"מ וכי רכש מהתובעת שירותי טלפון סלולארי אשר כללו רכישת מכשירי טלפון (מכשיר אחד בשנת 2008, ושני מכשירים בשנת 2009) וחיבור קווים לרשת סלקום.

טענות התובעת

3. לטענת התובעת, מעת לעת חתם הנתבע על בקשות לפתיחת תוכניות שונות וכן על הסכמי התקשרות עמה ובכך התחייב לשלם את התעריפים והסכומים כמתחייב מהסכמי ההתקשרות בין הצדדים. לשם כיסוי התחייבויותיו חתם הנתבע ביום 10/02/08 על טופס הוראה לחיוב חשבון הבנק. לעיתים כאשר הוראת הקבע לא כובדה הנתבע היה משלם חובו בכרטיס אשראי ובמזומן.

4.עוד טענה התובעת, כי ביום 05/09/10 ביטל הנתבע מיוזמתו את הוראת התשלום אשר לא כובדה בשלושת החודשים שקדמו לכן.

5.התובעת ציינה, כי עובר לביטול ההוראה זיכתה סלקום ביום 29/08/10 את הנתבע בסך 563.00 ₪, בגין החזרים. ובכך למעשה, גם אם הייתה הפרה מצידה היא תוקנה ע"י הזיכוי.

6.עוד טוענת התובעת כי ברגע שביקש הנתבע להתנתק נשלח לו טופס ניתוק בדואר. ומשהתקשר הנתבע והודיע כי לא קיבל את הטופס, הציע התובעת לשלוח את הטופס בפקס או במייל וכי הנתבע לא היה מעוניין.

7.עוד ציינה התובעת, כי מאחר והנתבע לא שילם את חובותיו חרף פניותיהם, ביום 7/11/11 הועברו שלושת המנויים למסלול טוקמן. העברה הנ"ל גוררת תשלום זמן אויר, התחייבויות, יתרת תשלום עבור ציוד והחזר שווי הטבות.

8.לטענת התובעת ביום 2/1/11, נעשה פירעון מידי עבור כל התשלומים אותם חייב הנתבע. וכי טענת הנתבע כי אינו חייב לשלם בגין הסרת שירות, הינה ניסיון להתחמק מתשלום שכן מדובר בסכום מזערי ( 480 ₪) מכלל החוב וכי עיקר החוב הינו בגין שיחות וציוד.

9.עוד ציינה התובעת כי ביום 2/1/11, נעשה פירעון מידי עבור כל התשלומים אותם חייב הנתבע, לפי הפירוט הבא: בגין שיחות בין החודשים אוגוסט 2010- דצמבר 2010: 3,956.00 ₪ ; בגין ציוד עבור שלושת המכשירים: 3,678.00 ₪; בגין החזרי שווי הטבה לשלושת המכשירים. עוד טענה התובעת כי טענת הנתבע לפיה אינו חייב לשלם בגין הסרת שירות, הינה ניסיון להתחמק מתשלום שכן מדובר בסכום מזערי ( 480 ₪) מכלל החוב וכי עיקר החוב הינו בגין שיחות וציוד.

טענות הנתבע

10.לטענת הנתבע, בחודש יולי 2009, רכש שני מכשירים מהתובעת בנוסף למכשיר שהיה ברשותו כבר זמן רב. לטענתו, התוכנית "משפחה קלילה" אליה שויך כללה 200 דקות לכל היעדים, לכל מכשיר (סה"כ 400 דקות) תמורת 250 ₪ בחודש. לטענת הנתבע, חרף ההסכם הנ"ל לאחר כשנה גילה כי הוא משלם 250 ₪ עבור 200 דקות בלבד ולא עבור 400 דקות כמוסכם. עקב כך, פנה לסלקום ובמשך כמה חודשים לא קיבל תשובה.

11. לדבריו, בשל השתלשלות העניינים המפורטת לעיל, ביקש להתנתק ולהחזיר את המכשירים לסלקום. לטענתו, בקשותיו החוזרות ונשנות להתנתק נפלו על אוזניים ערלות ובשל כך משלא נותרה בידיו ברירה ביטל את הוראת הקבע.

12.עוד ציין הנתבע כי במקביל לביטול קיבל מהתובעת זיכוי בסך 329 ₪ מאחר וטענתו, לחיוב ביתר, נמצאה נכונה. אלא שלטענתו, הזיכוי שקיבל נמוך ולהערכתו התובעת חייבת לו עוד כ - 2,000 ₪ .

13.עוד הוסיף וטען הנתבע כי שני המכשירים התקלקלו זמן קצר לאחר רכישתם ומשפנה לנקודת שירות של התובעת, עוד בתקופת האחריות, בדרישה לתקנם נתקל בסירוב מצד התובעת בטענה כי עליו לעשות ביטוח למרות שהיה מדובר באחריות יצרן ולכן נאלץ לפנות למעבדה פרטית ולבצע תיקונים, ולטענתו אף דבר זה מהווה הפרת חוזה כלפיו מצד התובעת.

14.לסיכום טען כי ההתחייבות הינה הדדית ומשהתובעת לא עמדה בהתחייבותה כלפיו וחייבה אותו ביתר, עמדה לו הזכות לבטל את ההסכם עמה.

ההליכים עד כה

15. מטעם התובעת הוגש תצהיר של גב' אידית אלגרנט, עובדת מטעם התובעת וכן מסמכים המעידים על ההתקשרות בין הצדדים, דו"ח לקוח וחשבוניות. מטעם הנתבע, התצהיר שצורף להתנגדות הווה תצהיר עדות ראשית.

16.בהתאם להסכמת הצדדים, הצדדים סיכמו את טענותיהם על סמך החומר הקיים בתיק בית משפט, מבלי שהמצהירים יחקרו ומבלי שאי חקירת עד תהווה הודאה בתוכן תצהירו (פר' מיום 23.6.13 עמ' 1 שורה 16-17). בהתאם ניתן פסק דין על סמך חומר הראיות שבתיק.